<h1>חוקות הדיינים סימנים ר"ט—ר"י</h1>
<h2>דף מג.</h2>
בני העיר שנגנב ס"ת שלהם והגנב הוא טוען שלקחו בדמים או שטען טענה אחרת אין מביאין עדים מאנשי אותה העיר כדי שיעידו שיהי' אותו ספר שלהם מפני שהם נוגעין בעדות שהרי הם כשותפין והואיל וס"ת אינה עשוייה כי אם לשמיעה שא"א לאדם לסלק הנאתו ממנו ולפיכך אין דנין אותה בדייני אותה עיר ואין מביאין עדים מאנשי אותה העיר וכן בכל כיוצא בזה ואם היה דבר שאפשר לסלק עצמם והנאתן ממנה הרי הם מעידים מאנשי אותה העיר ודנין אותו דייני אותה עיר אחר שסלקו הנאתם ממנו כך מפו' בב"ב בפ' חזקת הבתים. האומר תנו מנה לעניי עירו אין מביאין עדים מאותה עיר וכן ג"כ אין דנין אותה דייני אותה העיר וכן בכל כיוצא בזה בד"א כשהיו עניים סומכין עליהם ופוסקין עליהם צדקה בכל שנה ושנה ואפילו אמרו שנים מאנשי אותה העיר אנו נתן דבר הקצוב עלינו ונעיד אין שומעין להם מפני שהנאה הוא להם שיתעשרו העניים מעירם אלא ודאי הואיל (ואין) [והן] סומכי' על בני העיר אין מעידין ואין דנין מאנשי אותה עיר וכן כל כיוצא בזה כך מפו' בב"ב בפ' חזקת הבתים וכתב מורי תמ"ך בתשובת שאלה שהכל הולך אחר תקנת הקהל ואחר מנהגם.
